דלג לתוכן הראשי

← חזרה לכל הפרקים של תתבייש לך

תתבייש לך! · פרק 16

דגלים אדומים: מתי בדס"מ הופך להתעללות?

״סשן מאוד קשה, אני צרחתי מרוב כאבים.
האפטרקר היה לשים ראש על הרגל שלה, בזמן שהיא בפלאפון מתעלמת ממני לגמרי.״
ככה נראה הסשן הכי קשה שהיה לי, ממש אחרי שביקשתי ממנה יותר אפטרקר.
בפרק הסולו הזה עברתי על הדגלים האדומים של שליטה לא בריאה במסווה של בדס"מ, מכל הצדדים.

פרק 16 של הפודקאסט תתבייש לך: תולי בפרק סולו על דגלים אדומים ושליטה לא בריאה בבדסמ

▶ לחצו לצפייה בפרק המלא ביוטיוב

🎧 או להאזנה בלבד:

על הפרק

הפרק הזה הוא פרק סולו, ואחד הכי חשובים שהקלטתי.
הוא נולד מהמון הודעות, תגובות ושיחות בקליניקה, של אנשים שאומרים לי ״חוויתי את זה, זה בסדר? זה לא בסדר? אני כבר לא יודע״.

ישבתי ועברתי על הדגלים האדומים של שליטה לא בריאה במסווה של בדס"מ.
אצל נשלטים ונשלטות, אצל שולטים ושולטות, בכל המגדרים ובכל התפקידים.

דגל אדום לא אומר שצריך מיד להיפרד.
הוא אומר לעצור רגע ולבדוק מה קורה.
אם מזהים את עצמנו באחד מהם, זה הריאליטי צ'ק שלנו, וזמן טוב לעבודה אישית, לבד או עם איש או אשת מקצוע.

אם עולה טריגר תוך כדי צפייה, לא הייתי מדלג על הפרק.
שווה לעצור ולשאול מאיפה הטריגר מגיע: כי התנהגו אליי ככה בעבר, או כי אני מתנהג או מתנהגת ככה בעצמי.

הנשלטים: ״בלעדייך אני כלום״

התחלתי בנשלטים, כי מהם מגיעות רוב התלונות שאני שומע לאחרונה, בעיקר משולטות.
אני רואה את זה גם בקבוצת הטלגרם שלי, ״שואלים את תולי״.

הדגל הראשון הוא ״אני לא יכול בלעדייך, את האחת, בלעדייך אני כלום״.
ראינו את זה בדיסני ובכל השירים, אבל קשר שבו הצד השני לא יכול בלעדיך הוא קשר סיעודי.
קודם כל אנחנו אנשים בפני עצמנו, וזה תקין לגמרי לבקש עזרה ברגע של חולשה.

הבעיה מתחילה כשהתלות הזאת מתגלגלת להטרדות.
היא חוסמת, אז פותחים פרופיל חדש, ואחר כך כותבים לה בלינקדאין, ומשם זה יכול להגיע עד סטוקינג מחוץ לרשת.
אני מכיר מקרים כאלה אישית.

אחריו מגיע ״אני אעשה הכל בשבילך, כל מה שתרצי״, עוד לפני שבכלל נפגשו.
בתוך סשן, בזמן ובמקום מוגדרים, מול פרטנרית מסוימת, משחק של מלכה ועבד יכול להיות סופר מחרמן.
כשזו הגישה לחיים עצמם, זה ביטול עצמי, ומלכה שלוקחת עבד כזה מנצלת אותו.
המלכה צריכה להרוויח את הזכות לשלוט, והנשלט צריך להוכיח את עצמו.

גם ״אין לי גבולות״ פשוט לא נכון.
לכולנו יש גבולות, אצל חלק הם רחוקים יותר ואצל חלק קרובים יותר.
שאלתי בפרק, אין לך גבולות? אז לחתוך יד זה בסדר?

הדוגמה הכי קיצונית שראיתי לאחרונה היא פרופיל אנונימי לגמרי, בלי תמונה ובלי שם, שפרסם ״דרושים נשלטים חדשים, שלחו מועמדות בפרטי״.
מתחתיו היו כ-30 תגובות של גברים שונים.
שאלתי שם את מי היא חושבת שתמצא ככה, גבר שרואה אותה, או מישהו שמחפש עוד כלי להגשמת הפנטזיה שלו.

״את מלכה״ היא הטרדה במסווה של מחמאה

ההודעה ״את מלכה, הוד מעלתך, אני אעשה הכל בשבילך״, שנשלחת בפרטי למישהי שלא פרסמה כלום, רק כי היא יפה או לבשה מחוך, היא הטרדה מינית לכל דבר.
מבחינתי היא בדיוק כמו ״את ז*נה, תראי איך את מתלבשת״.
״כל הנשים מלכות״ היא אותה אמירה כמו ״כל הנשים חלשות״, רק בתחפושת של מחמאה.

אני גבר בעצמי, ואני מבין את הצורך להגשים פנטזיה.
אבל היא לא כלי להגשמת הפנטזיה שלך.
דיקפיק, ״המלכה, אני אעשה הכל בשבילך״, ו״את לא נשלטת, את שולטת ופשוט לא יודעת״ מגיעים מאותו מקום של חוסר ריסון ושליטה עצמית.

יש גם רמז קטן שכדאי להכיר.
הודעה אימפולסיבית בפרטי אומרת לה, כבר בתת המודע, שאם אין שליטה עצמית עכשיו, בהמשך יהיה עוד יותר גרוע.
איך כן ניגשים נכון? כתבתי מדריך שלם להיכרות עם שולטת, בלי לפשל בהודעה הראשונה.

עוד דגל באותה משפחה הוא ליפול על בן אדם עם כל הפנטזיות.
אני מקבל בפרטי הודעות כמו ״היי תולי, בקשר לפסטיבל, אני עבד, אני קיצוני, אני אוהב אנאלי״, ממישהו שאני לא מכיר.
הקינקים, הפטישים והמשחקיות הם האקסטרה.
קודם כל מכירים כבני אדם, ובלי חיבור לבן אדם כל השאר לא רלוונטי.

הצד השולט: כשבדס"מ הופך לתחפושת

קשר רעיל ומתעלל יכול להסתתר בקלות בתוך בדס"מ.
יש בו משחק עם הגוף, עם הראש ועם הרגש, שמביא את המוח וההורמונים לקצה, ואז קשה מאוד לראות מבפנים שמשהו לא בסדר.
על הקו הזה כתבתי גם במאמר על שליטה שמעצימה ושליטה שפוגעת.

הרמז הכי טוב הוא גזלייטינג.
״על מה את מדברת? ככה זה בבדס"מ, כולם ככה.״
״את לא נשלטת אמיתית.״
״אתה סתם מתבכיין, תהיה גבר.״
כששומעים משפטים כאלה, זה הזמן לעצור ולבדוק אם מה שקורה שם הוא בכלל בדס"מ.

עוד דגל הוא דרישה לטוטליות כבר מהדקות הראשונות.
״תקראי לי אדוני, תשלחי לי עכשיו תמונה עם קולר, ותתחייבי שאני השולט היחיד שלך״, אחרי 4 דקות של צ'אט בכלוב.
התמסרות מלאה נבנית לאורך זמן, ואם טוטליות לא מתאימה לכם, לא צריך אותה בכלל.

גם שכנועים שלא נגמרים הם דגל.
לדחוף שוב ושוב את הגבול, לבדוק, להציק, עד שהצד השני נשבר ואומר ״טוב, בסדר, בוא נעשה את זה״.

דגל שאני רואה המון, גם בשיבארי, הוא לצלם ולשלוח תמונות בלי אישור חד משמעי.
השולטת מצלמת כי ״זה הצעצוע שלי״, ופתאום התמונה בסטורי, בטלגרם, או אצל חברה שצוחקת איתה על ״העבד האפס״.
יש בן אדם בצד השני, ופגיעה כזאת יכולה להיות קשה מאוד.

שני הדגלים האחרונים בצד הזה נוגעים לפנטזיה.
הראשון הוא להסתכל על הנשלט כהגשמת פנטזיה בלבד, ״לא אכפת לי מה הגבולות שלך, אתה פה בשבילי״.
משחק של ״העונג שלך לא מעניין אותי עכשיו״ עם חגורת צניעות יכול להיות סקסי מאוד, כל עוד שניכם יודעים שזה משחק.
השני הוא ״ראיתי את זה בסרטון, בוא ננסה עליך״.
שולטת אחת אמרה לי פעם ״למה לתרגל הצלפות על ספה? יש לי את העבד שלי״, אבל על פרטנר אפשר לגרום נזק בלתי הפיך.

"לפני בדס"מ יש 2 אנשים.
יש פה 2 פרטנרים או יותר, שיש להם נפש וגוף שצריך לדאוג להם."

תולי, בסוף פרק 16

נשלטות: לספוג כדי לא לאכזב

הדגל הכי מוכר אצל נשלטות הוא לא להגיד מילת ביטחון כדי לא לאכזב.
להמשיך לספוג, גם כשכבר כואב, קשה ורע, רק כדי שהוא יהיה מרוצה.
אם יש רעב כזה עמוק לרצות, אני ממליץ על ייעוץ או טיפול, זה יעשה המון טוב.
האחריות כאן גם על הצד השולט, שצריך לשים לב כמה קל להחליק לריצוי.
על מילת הביטחון כתבתי במילת בטחון, והיכולת לעצור.

עוד משהו שקורה הרבה הוא סאב פרנזי, התאהבות אחרי סשן אחד.
בסשן טוב המוח מוצף בדופמין ובהורמונים, ומתוך זה קל להחליט ״זה האחד, איתו אני רוצה להתחתן״.
רגשות עמוקים אחרי סשן הם לגיטימיים לגמרי, אבל הם מספרים על הסשן, ועדיין לא על הבן אדם.
גם הנפילה שאחרי היא חלק מהסיפור, ועליה כתבתי בהנפילה שאחרי הסשן.

כשמאוהבים, לא רואים דגלים אדומים גם כשהם ענקיים.
מכאן מגיע הבלבול בין קנאה והשתלטות לבין דומיננטיות.
״הוא כזה אלפא, הוא לא מרשה לי להתכתב עם אף אחד, הוא דורש את הסיסמה לטלפון שלי״, היא מספרת בחיוך.
״אל תלכי לפודקאסט, אל תקראי מאמרים, אל תלכי לקבוצות, אני אלמד אותך הכל.״
בידוד מחברים ומהקהילה, יחד עם השתלטות על החיים הפרטיים, הם התעללות.
לחברים שמנסים לחלץ מישהו מקשר כזה יש לי בקשה אחת, סבלנות, כי מבפנים לא רואים את זה.

גם החיפוש אחר מושיע הוא דגל.
בפרק 15 אלון גושן סיפר על מישהי שביקשה ממנו להציל אותה, והיה לה מזל שהוא לא ניצל את זה לרעה.
בדרך כלל זה לא נגמר טוב.
בדס"מ יכול להיות כלי נפלא ומפלט מהמם, ועדיין הוא לא המקום לחפש בו את הטיפול שצריך.

שני דגלים אחרונים אצל נשלטות.
הראשון הוא להגיע לסשן מתוך ״אני לא בסדר, מגיע לי לסבול, אני צריכה שיענישו אותי״, וזו הלקאה עצמית.
השני הוא להיות מגעילה ופוגענית בתירוץ של ״מה, אני בראטית!״.
בראטיות היא חוצפה שובבה בתוך משחק ששניכם רוצים, ועל ההבדל כתבתי במה זה בראט בבדס"מ.

שולטים: ״אצלי אין מילת ביטחון״

״אצלי אין מילת ביטחון, זה לחלשים. אם אמרת מילת ביטחון, את לא נשלטת אמיתית.״
כל השיימינג והזלזול סביב מילת ביטחון הם דגל אדום ענק, ושיימינג אחרי שהיא כבר אמרה אותה גרוע עוד יותר.
יש לי חברה מקסימה, שבקשר שלנו לקח לנו חודשים עד שהיא הצליחה להגיד לי מילת ביטחון, בלי להרגיש שהיא מאכזבת אותי.

עוד דגל הוא סשן שמנוהל מתוך עצבים.
״פיטרו אותי, דפקו לי את האוטו, עכשיו אני מפרק אותך.״
היא בן אדם, וסשן שמתחיל מעצבים כבר לא שומר עליה.
אני רוצה להאמין שברוב המקרים מדובר בגבר בלי שליטה ומודעות, ולא בגבר שרצה לפגוע.
מי שמזהה את זה אצל עצמו, כשהוא עצבני, עייף או בלי מצב רוח, צריך ללכת לטיפול.
אם זה קרה לך, אפשר להרים דגל ולהגיד ״זה לא בסדר, זה לא יקרה שוב״, או לצאת מהקשר.

המשפט שאני לא מצליח להגיד בלי שייתקע לי משהו בגרון הוא ״את לא נשלטת אמיתית״.
אין דבר כזה ״נשלטת אמיתית״, ״שולט אמיתי״ או ״גבר אמיתי״.
אם המשפט הזה יוצא מהפה של הפרטנר ברגע שאמרת מילת ביטחון, ביקשת הפסקה או אמרת שהיום לא מתאים, זה דגל אדום בגודל של ספינה.

אחריו מגיעים הציידים.
״אצלי אני אלמד אותך הכל מאפס״ נשמע מקסים, עד שמגלים שכל הפרטנריות שלו תמיד היו בדיוק ככה, בלי ניסיון ובלי ידע.
הם מחפשים מישהי שיהיה לה קשה להתנגד, ומשם מתחיל הבידוד, ״אל תלכי לקהילה, אל תשאלי, אני אגיד לך הכל״.

בידוד ואובססיביות הם 2 הדגלים הכי גדולים שיש, אצל כל המגדרים ובכל התפקידים.
לאב בומבינג נראה כמו חלום, מכירים שבוע וכבר יש מתנות, מסעדות ומחמאות כל היום.
שמעתי על מקרים, לא רק מעולם הבדס"מ, שבהם בידוד כזה נגמר במשטרה ובצו הרחקה.

שולטות: כשהדמות מחליפה את האדם

״מה אכפת לי מה סף הכאב שלך, ככה אני מצליפה.״
את המשפט הזה שמעתי עשרות פעמים, בעצמי ומנשלטים אחרים.
אני לא מצליף באותו שוט ובאותה עוצמה על אנשים שונים, כי את העוצמה מתאימים לפרטנר שמולך.

דגל נוסף הוא להעניש נשלט על מה שגברים אחרים עשו בעבר.
הכאב מהעבר נשאר, ועכשיו יש עוד בן אדם פגוע.

יש שולטות שלאט לאט שכחו מי הן, ונשארה רק הדמות.
״אני המלכה איקס״, ״אני המדאם״, גם ביום יום ולא רק בסשן, יחד עם אמונה שכל הגברים נועדו לשרת.
זו בדיוק המראה של הנשלטים שכותבים ״כל הנשים מלכות״.

שולטת אחת שרציתי להכיר שאלה אותי על הקשר הקודם שלי.
סיפרתי שהייתי שנתיים וחצי עם שולטת, בת זוג, שאהבה שאני מענג אותה, והייתי גם עבד המין שלה.
התגובה שלה הייתה ״מה? אתה שכבת עם המלכה שלך? אתה לא ראוי לשכב עם מלכה!״.
התשובה שלי, עם קליאופטרה, שווה שמיעה בפרק עצמו.

אחר כך מגיע הניצול.
לקחת גבר אימפולסיבי שכתב ״אני אעשה הכל בשבילך״, ולענות לו ״תעביר לי 300 שקל בביט״, או לבקש ״דמי רצינות״ לפני שבכלל מדברים.
לסנן זה תקין לגמרי, ולשמור על הזמן שלך זה מצוין.
לחלוב גבר נואש ואז לצחוק עליו עם חברות זה ניצול.

פינדום, שליטה פיננסית, הוא קינק לגיטימי כששניכם בחרתם בו והסכמתם עליו יחד.
ברוב המקרים שאני שומע עליהם אין שם הסכמה, יש מרמה כדי להשיג כסף, מסעדה, קניות או טרמפ.
״מאמי, אני צריכה טרמפ מחיפה לירושלים״, והוא מסיע, והיא כל הדרך בטלפון, או מגיעה עם בן הזוג שלה בלי להגיד לו.

״תהיה גבר, תעמוד בזה״

״תהיה גבר, תעמוד בזה״ הוא עוד סוג של גזלייטינג.
לאנשים שונים יש סף כאב שונה, וגם לגבר יש רגשות, וגם גבר צריך תמיכה, חיבוק והכלה אחרי סשן.
על הצד הזה כתבתי גם במאמר על סף כאב נמוך אצל נשלטים.

אני יודע את זה מהגוף שלי.
הייתה לי קושרת קבועה, וקשר מאוד אינטימי וארוך, ואמרתי לה שאני צריך יותר תשומת לב, יותר אכפתיות ויותר אפטרקר.
הסשן שאחרי היה הכי קשה שהיה לי איתה, צרחתי מכאבים, והאפטרקר היה לשים ראש על הרגל שלה בזמן שהיא בטלפון ומתעלמת ממני.
נפלתי לדרופ כל כך קשה, ו-3 ימים הייתי בדיכאון.

מה שהיה חסר שם הוא היחס שמגיע לכל בן אדם, וגבר בכלל זה.
היה תיאום ציפיות, לקחתי אחריות ואמרתי מה אני צריך, וכשזה קרה בכל זאת, סיימתי את הקשר ולא נתתי עוד צ'אנסים.

מכאן גם הדגל האחרון, להיעלם אחרי סשן.
לא לתת אפטרקר, ולא לשאול למחרת מה שלומו, כי ״הוא גבר, הוא יסתדר״.
גבר, אישה, מתחיל או מנוסה, אחרי הסשן דואגים לבן אדם שהיה איתנו, ועל איך עושים את זה כתבתי באפטרקר אחרי סשן.

עוד מהפרק

  • תלות קיצונית כבר מהמפגש הראשון.
    ״המלכה, אני כלום בלעדייך״ נשמע בהתחלה חמוד, עד שזה הופך ל-200 עד 300 הודעות ביום, ו-70 הודעות בזמן פגישה אחת.
    מי שאוהבים 24/7 ברמה כזאת יכולים ליהנות, אבל בונים את זה לאורך זמן, ולא במפגש הראשון.
  • לא זה לא, נקודה.
    ״אפשר להיפגש? לא? אז אפשר להמשיך לדבר? לא? אז אפשר רק להגיב לך לתמונות?״
    כל רגל בדלת כזאת היא דגל, ומי שלא מצליח לעצור כאן צריך עזרה מקצועית, פסיכולוג או יועץ מיני, קודם כל בשביל עצמו.
  • ״יש לי איבר קטן, אני לא ראוי לספק אישה״.
    יש לי כמה חבר'ה כאלה בקליניקה, ואנחנו עובדים על ערך עצמי ועל ההפרדה בין הדמות במשחק לבין מי שהם בחיים.
    אין קשר בין גודל האיבר ליכולת לענג, ויש אצבעות, לשון, צעצועים ושרוולים.
    לאהוב להיות נשלט לא הופך מישהו לפחות טוב מאחרים.
  • שאלה מקבוצת הטלגרם על עונשים.
    מישהו תיאר שם שיחה קיצונית מאוד, ואחרי שביררתי מה קרה, התברר שהם חדשים לגמרי, ו״הבינו שככה עושים את זה״.
    לחדשים יש לי בקשה אחת, לא לקחת פורנו, זוגות אחרים או סדנה אחת כמודל, ולבנות את זה לאט, שלב אחרי שלב, בקצב שלכם. על הבסיס הזה יש מדריך בדס"מ למתחילים.
  • איפה מבקשים עזרה.
    אם חוויתם משהו מהדברים האלה, בגוף, בנפש או ברגש, או שזיהיתם אותם אצלכם, אפשר לפנות למרכז למיניות אלטרנטיבית, לפסיכולוג או פסיכולוגית, ליועץ מיני, או אליי, אם מרגישים שאני הכתובת.
    בקשת עזרה רק מוסיפה, ועל למה לבקש עזרה זה כוח כתבתי מאמר שלם.
  • בקשה אחת ממני.
    אם יש לכם חבר או חברה בקשר כזה, או מישהו שרק נכנס לעולם הזה, שלחו להם את הפרק.
    הוא יכול לעזור לזהות קשר לא בריא בזמן, ולקבוצת הטלגרם ״שואלים את תולי״ מצטרפים בהודעה אליי בוואטסאפ.

מה יש בפרק, לפי דקות

להעמיק במה שנאמר בפרק

פרק 15: שליטה מנטלית והכוח של הנשלט · פרק 10: כאב, הסכמה ואפטרקר · פרק 3: אמון, גבולות והתמסרות

שליטה שמעצימה מול התעללות · מילת בטחון, והיכולת לעצור · מה זה בראט בבדס"מ · איך להכיר שולטת · אפטרקר אחרי סשן · דרופ, הנפילה שאחרי · סף כאב נמוך אצל נשלטים · למה לבקש עזרה זה כוח

קשר בריא מתחיל בשיחה על מה כל אחד מכם רוצה, עוד לפני הסשן הראשון.
בשביל זה בניתי את מפת התשוקה, שאלון שכל אחד ממלא לבד, ורק מה ששניכם דירגתם 4 או 5 מופיע בסיכום המשותף.
מפת התשוקה, בחינם.

ואם יש בך משיכה לבדס"מ, ועולה השאלה מה היא אומרת עליך, בשביל זה כתבתי את הספרון החינמי
״אני נמשך לבדסמ, מה זה (באמת) אומר עלי״.

זיהית את עצמך, או את הקשר שלך, באחד הדגלים?

אם משהו מהפרק נגע במקום כואב, מהצד שחווה או מהצד שעושה, בדיוק על זה מדברים בשיחה איתי.
בלי התחייבות ובלי שאני שופט כלום.

← חזרה לכל הפרקים