איך הפכתי מילד ביישן שלא מעיז לגשת לבחורה,
לשם מוכר ופרפורמר בבמות הגדולות בסצנת ה-BDSM?
המסע שלי לא היה קל. עברתי שנים של הסתרה, בושה, פגיעות וחרטה. פעם אחרי פעם ניסיתי לברוח (ללא הצלחה) מעולם ה-BDSM.
אני משתף אותך בסיפור המלא שלי - בלי לייפות אותו. כדי שאם יש משהו שאתה מזהה ממנו בעצמך - תדע שיש דרך אחרת. ושאפשר לחיות את החלום שלך.
הילד שאמר
"מה שאתם רוצים"
אתה בטח מצפה לאיזה סיפור סוחט דמעות וקשה שהוביל אותי להיות מי שאני, אה?
אז... סורי לאכזב 🤷♂️
גדלתי בבית די רגיל, בעפולה.
לא היה לי קל מול אבא. אבל מעבר לזה?
לא משהו ששווה לכתוב עליו.
מה שכן?
הייתי מ-מ-ש חסר ביטחון.
ילד מופנם, שקט, לא מחייך יותר מדי.
(אני יודע - מוזר לכל מי שמכיר אותי היום.)
לא הייתה לי דעה.
לא היה לי עמוד שדרה.
כשחברים רצו לאכול וכל אחד בחר משהו אחר,
התשובה שלי הייתה "מה שאתם רוצים, אני אתכם".
סרט? "איזה שאתם בוחרים."
שיקרתי לעצמי שאני חבר טוב ותומך.
אבל בפועל? פשוט לא הייתי שם.
הרגשתי שאני לא חשוב מספיק.
הייתי צללית של מי שעמדו לידי.
ושלא נדבר על מועדונים, פאבים, או בנות.
פחדתי.
ונשארתי בבית.
אבל היה מקום אחד שבו הרגשתי "אני":
רחוק מכולם,
בחוות הסוסים.
רכבתי, התחרתי, אילפתי.
על גב הסוס? הייתי שלם, היה לי פתאום ביטחון!
שם, לרגעים, הייתי באמת אני.
אבל הסוסים לא יכלו לתקן הכול.
משהו אחר התחיל להתפתח בתוכי,
משהו שלא הכרתי, לא שמעתי עליו, ועמד לסבך לי את כל החיים...
ויום אחד, על הספה בסלון, הוא יצא לאוויר בלי שום התראה מוקדמת!
כמו באג -
המחשבה לא עזבה אותי
הייתי אז רק בן 13.
זה היה עוד ערב רגיל, ישבתי על הספה עם טלוויזיה דולקת.
ומשהו שראיתי גרם לעיניים שלי להיפתח בעוצמה,
ללב שלי לדפוק,
ולמפשעה שלי לדגדג.
אני אפילו לא זוכר איזה סרט זה היה,
היה שם ילד, לבד בבית.
אנשים זרים נכנסו הביתה, וקשרו אותו לכיסא עם סלוטייפ
בצורה שהוא לא יכול לזוז.
הלב שלי דפק בחזה,
הפנים שלי נהיו אדומות,
דבר אחד עבר לי בראש:
אני רוצה להיות קשור בלי יכולת לזוז!
זו הייתה הפעם הראשונה שהג'וק הבדסמי נכנס לי לראש,
וגם אם לא ידעתי איך לקרוא לזה בשם - זה לא עזב אותי.
3 שנים אחר כך - היא חזרה.
והפעם?
במלוא העוצמה!
כשראיתי את זה?
התחרמנתי כמו שאף פעם לא הרגשתי
עברו 3 שנים מאז שרציתי כל כך להיות קשור,
ובסביבות גיל 16, גיליתי את הפורנו.
מאוד מהר הבנתי שלראות אנשים מזדיינים לא מעניין אותי...
אז חיפשתי בגוגל women tie man בתקווה למצוא משהו שיספק את התאווה שלי.
הלב שלי דפק בציפייה,
נכנסתי לתוצאה הראשונה,
וראיתי אישה יפיפיה, אלילה!!!
משפילה, מתעללת, קושרת ומצליפה
בגבר חסר אונים.
התחרמנתי כמו שלא הרגשתי אף פעם בחיים,
רציתי להיות הגבר הזה!
רציתי להיות העבד שלה!
להיות נשלט! להיות עבד!
לא הספקתי לסיים את המחשבה וכבר גמרתי בעוצמה מטורפת ומספקת.
אבל בתוך פחות מדקה,
החיוך המרוצה נעלם,
והתאווה התחלפה ב...
ייאוש.
היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לחוות!
אבל היה לי ברור שזה לא יקרה לעולם.
אני?!?!
אני לא יפה מספיק,
לא חכם מספיק,
לא טוב מספיק,
אין שום סיכוי בעולם שאוכל לממש את החלום הזה!
אז ויתרתי על הרעיון שזה יקרה לי,
ובמקום זה?
חיכיתי.
חיכיתי לסרטון הבא,
לרגע הבא שאהיה לבד בבית ואוכל לראות את הסרטונים שלי,
הייתי מכור לריגוש הבא.
וככה זה נמשך,
שנים...
בראש שלי,
בלילות,
לבד.
עד גיל 20.
כשניסיתי בפעם הראשונה לפגוש מישהי בעולם הזה.
וזה היה אסון.
"תוכיח את עצמך"
בגיל 20 אזרתי מספיק אומץ.
סוף סוף עשיתי את מה שלא העזתי שנים:
נכנסתי לאתר היכרויות בדס"מ!
קראתי פרופילים,
חיפשתי מודעות,
שלחתי הודעות פרטיות ו...
היכרתי מישהי!
זה עומד לקרות?!
אני הולך לממש את החלום?!?!
הייתי ממששש ביישן...
לא היה לי מושג מה אני רוצה
ואיך לגשת לכל העניין,
והיא?
ניצלה את זה.
"אם אתה רוצה שאני אשלוט בך", היא אמרה,
"תוכיח את עצמך".
או...קי
ברור!
אני אהיה העבד שלך!
אני אעשה הכול!
איך להוכיח את עצמי?!
"תשלם על הקניות שלי ותקנה לי דברים".
אני... לא גאה בזה...
הרגשתי כל כך נזקק,
כל כך רעב ו...
שילמתי.
היא ניסתה לנצל אותי עוד ועוד,
והצליחה לגרום לי לשלם עוד כמה פעמים
בטענה שהנה, זו הפעם האחרונה!
אבל כמובן שלא נפגשנו מעולם...
היא רק חיפשה טרף,
ואני הייתי המועמד המושלם.
זאת הייתה הכוויה הראשונה שלי.
הרגשתי כל כך נבגד, כל כך מנוצל,
זה לא מה שרציתי!
זה לא מה שחלמתי עליו...
אבל הרעב הזה, לא יכולתי לעזוב את החלום.
אבל אז, בערב אחד, במלון בים המלח -
הכל הסתובב.
"אומיגאד,
יש לזה שם?!"
בגיל 21 נסענו חבורת חברים למלון לים המלח.
אחרי ערב של כייף, צחוקים, השווצה בים המלח
בזה שיש לי פצע מדמם ואני מצליח להיכנס לים בכל זאת,
הלכנו כל החברה לחדר, המשכנו לשתות ולצחוק יחד.
אחד החברים התחיל לדבר שטויות,
אז מישהו זרק "צריך להשתיק אותו, הוא מדבר יותר מדי".
ואני, בלי לחשוב בכלל, פשוט אמרתי:
"חחח כן, צריך לשים לו את הכדור הזה בפה!"
אחת הבנות בחבורה הסתכלה עלי בחיוך,
ואז אמרה: "כן, תשימו לו גאג".
קפאתי.
- נדלקו לי העיניים.
אחרי כל כך הרבה שנים שחשבתי שאני היחיד עם המחשבות האלו,
שאני סוטה,
שמשהו לא בסדר איתי,
שאני לגמרי לבד בעולם הזה,
פתאום הגיעה מילה - "גאג".
ובמילה הזו היה מסר ענק:
אני לא לבד!
המשכנו לדבר ולצחוק כל הלילה,
ולמחרת שיתפתי את החברה שאני נמשך לקטע הזה של עבדים וקשירות.
"ב-BDSM".
מה?
"אתה נמשך ל-BDSM, ככה קוראים לזה".
היא לימדה אותי כל כך הרבה!
נתנה לי שמות לדברים,
הכירה לי את העולם,
והכי חשוב - היא הייתה האדם האחד שהעזתי לשתף במחשבות שלי!
אף פעם לא היינו יחד פיזית,
אבל היא הייתה המנטורית שפתחה לי את הראש,
ושינתה לי את החיים.
אבל איכשהו, למרות האבן העצומה שנפלה לי מהלב,
השיחות איתה על בדס"מ הרסו לי לחלוטין את המיניות...
הייתי במיטה עם החלום שלי -
ולא עמד לי
נמאס לי להיות ילד חסר ביטחון!
אז במקביל לכל הדיבורים על קינק,
הלכתי לקורס כדי ללמוד
איך להתחיל עם בנות.
עבדתי על עצמי,
הביטחון שלי עלה,
והתחלתי להצליח עם בנות בצורה שלא חשבתי שאפשרית!
השגתי מספרי טלפון, התנשקתי,
ואפילו עשיתי סקס
עם בחורות יפיפיות!
עד גיל 23 "השלמתי את הפער"
של חוסר הביטחון וחוסר ההצלחה עם נשים,
פתאום לא הייתי צריך לשקר כשחברים שאלו
"עם כמה בנות היית"
הייתי מחייך וגורם להם לקנא!
עד שברגע אחד הכול השתנה!
הייתי במיטה עם הבחורה הכי יפה שפגשתי בחיים שלי.
אישה שהיא ליטרלי ה-חלום שלי!
יפה ברמות שפעם לא דמיינתי שגבר כמוני יכול להשיג,
והיא רצתה אותי גם!
התנשקנו,
הורדנו בגדים ו...
לא עמד לי.
הסקס, לא משנה כמה האישה יפיפיה,
לא יספיק לי לעולם.
אני חייב קינק. אחרת זה פשוט לא מספיק.
אז החלטתי שהגיע הזמן ללכת על זה!
כבר יש לי ביטחון, הייתי עם מספיק נשים,
הגיע הזמן לעשות סשן בדס"מ!
אבל כשזה קרה סוף סוף?
רציתי להקיא...
זה סוף סוף קרה!
ופשוט רציתי להקיא...
כשהחלטתי לממש את הסשן הראשון,
משהו בתוכי נשבר.
הרגשתי שכל הביטחון שבניתי מזויף,
כל הניסיון עם נשים נעלם,
חזרתי להרגיש שוב ילד קטן וחסר ביטחון.
אבל למרות כל זה?
מצאתי מישהי!
הכרתי מישהי שהייתה מוכנה לעשות לי סשן!
רק בעיה אחת:
לא נמשכתי אליה.
בכלל!
אבל הצורך להגשים את הפנטזיה היה גדול כל כך
ששום דבר לא היה חשוב!
הסשן עצמו?
היה מרגש.
מחרמן, מלהיב,
עשינו סוף סוף את הדברים שרציתי כל החיים לעשות.
ואז?
זה נגמר.
נכנסתי לאוטו, התחלתי לנהוג,
ואחרי כמה דקות עצרתי בצד
ורצתי הצידה מהכביש
כי הרגשתי שאני הולך להקיא את החיים שלי!
הרגשתי שעשיתי משהו לא תקין,
משהו אסור.
ועוד עם מישהי שאני בכלל לא רוצה ולא נמשך אליה!
הרגשתי נורא...
והלוואי שהייתי יכול להגיד לך
שמאז לא עשיתי שוב דברים שלא רציתי
או עם פרטנריות שלא הרגשתי חיבור איתן...
זה קרה מספר פעמים,
כשניסיתי לחוות דברים חדשים,
הרגשתי את הרעב מתעצם בתוכי
ורגע אחר כך?
מרגיש שאני חייב להקיא.
הרגשתי חסר אונים באותם שנים.
הקינק משך אותי,
אבל כל פעם שהתקרבתי?
הגוף שלי דחה את עצמו אחר כך.
וזה לא היה הסיוט האחרון שלי.
הוא היה רק הראשון מבין רבים.
כמו מכור:
חזרתי. רעב יותר.
גיל 25.
כבר עברתי דברים...
הביטחון חזר להיבנות!
למדתי לעמוד על שלי,
למדתי לא להיות טרף לניצול,
אבל הסטירות של החיים לא הפסיקו להגיע...
הכרתי בחורה בקבוצת פייסבוק.
דיברנו, התחברנו, ושנינו היינו ממש בעניין!
קבענו סשן,
שיתפתי אותה שאני בלי רכב,
אז אני אשכיר רכב במיוחד לכל השבוע,
לא בקטע של ניצול - בקטע של זו הדרך היחידה שלי להגיע.
פתאום היא זרקה לי:
"אני רוצה שתקנה לי מסיכה ומשחק שראיתי בחנות,
אולי נשחק בזה יחד יום אחד".
וואו וואו וואו,
רגע!
כבר הייתי בסרט הזה.
לא שוב!!!!
הבהרתי לה שאני לא בעניין של ניצול כספי.
את רוצה שאביא איתי יין?
באהבה!
אם נהיה בקשר קבוע וארצה לפנק אותך? סבבה!
אבל אני לא מוכן שתבקשי ממני לקנות לך דברים!
היא קיבלה,
ואני?
הרגשתי גיבור!
עמדתי על שלי!
תיקשרתי את הגבולות שלי!
חיכיתי כל כך לסשן שלנו,
וכשהיום הגיע ואספתי את הרכב מההשכרה,
פתאום היא כתבה לי מהדרך:
"אתה יודע שזה סשן בתשלום, כן?"
יודע?!?!?
מאיפה אני אמור לדעת את זה?!
נשברתי...
לא רציתי לדבר על בדס"מ יותר!
נמאס לי מהניצול!
זה לקח בערך שנה,
עד שידידה שהכרתי מעולם השיבארי (חבלים)
הציעה להתחיל לקשור אותי.
התלבטתי לרגע,
אבל אני מכיר אותה וסומך עליה, אז למה לא בעצם?
התחלנו קשר (סטיגידיש 😉
למשך כמה חודשים הייתי הנקשר העיקרי שלה,
אבל שמתי לב שככל שאנחנו מתקדמים בסשנים?
ככה היא מתייחסת אלי פחות טוב בתור חבר.
עשיתי איתה שיחה, הסברתי לה כמה זה לא מתאים לי,
ושחשוב לי לקבל יחס אכפתי וחברי.
שבועיים אחר כך?
היא עשתה לי את הסשן הכי קשה שהיה לי אי פעם,
ובסוף?
כלום.
שום אפטרקייר. שום חיבוק. פשוט התעלמה.
זה ריסק לי את הלב הפצוע
ונעלמתי לשנה נוספת.
אמרתי שאני לא מוכן יותר!
אבל כמו מכור - שוב חזרתי.
רעב יותר,
מפוחד,
אבל חייב את זה שוב!
אם אני שולט,
אני לא אפגע
הגעתי להחלטה:
מהיום? אני רק שולט!
אם אני שולט? אני מנהל, אני קובע, ואז...
אני לא אפגע!
האמת?
גיליתי שאני מ-מ-ש טוב בזה!
שלטתי בדרך של ה"אני מאמין שלי",
עשיתי מה שאני חושב שנכון,
מה שהלוואי שאני הייתי חווה בתור נשלט.
והפידבקים היו מדהימים!
הפרטנריות שיתפו אותי כמה הן מרגישות איתי נפלא,
כמה זה שונה,
כמה זה מה שהן רצו!
פתאום גיליתי בתוכי רכות שלא הכרתי,
יכולת הכלה עצומה,
וראיתי כמה כייף לי לשחק עם גוף ונפש בלי לפגוע - אלא להעניק!
במקביל?
קראתי עשרות ספרים על התפתחות אישית,
למדתי מאסטר NLP,
וברגע הזה, כל הידע שצברתי על תקשורת, דינמיקה, הקשבה
הכול התחבר ועזר לי להבין:
אני כן רוצה גם להישלט!
אבל לא מתוך רעב וייאוש,
אלא מתוך נוכחות ורצון!
לאט לאט, החיבור לצד הנשלט שלי חזר
מתוך ביטחון, עם זהות, עם בחירה,
ואז משהו עצום השתנה בחיים שלי!
כי הבנתי שמי שהכי פגע בביטחון שלי לא היו נשים,
אלא אני!
מה שהכי התביישתי בו
הופך אותי לנשלט מבוקש!
אני זוכר שפעם הייתי מסתכל בהערצה
על נשלטות עם סף כאב עצום וצייתנות מוחלטת.
איך הן היו מקבלות הצלפות בכל הכוח בלי לזוז,
לא מוציאות צליל מהפה בלי רשות,
ממש השפחה האידיאלית!
חשבתי שזו המטרה,
זו הדרך להיות נשלט,
אבל...
זה לא מי שאני.
אני?
מדבר.. זז...
כשמצליפים בי אני גונח ומתקפל,
איפה אני ואיפה הן?!
ההשוואה הזו היא אחד הגורמים שריסקו לי את הביטחון.
זה לקח זמן!
אבל הספרים, הלימודים והפידבקים מהפרטנריות החיוביות שהייתי איתן
שינו את כל מה שחשבתי!
הגניחות שלי, התגובות שלי,
אלו הדברים שהופכים אותי לנשלט מבוקש!
שולטות ששיחקו איתי וחברות שראו אותי מהצד
כל הזמן החמיאו לי כמה זה סקסי שאני זז ומגיב,
כמה כייף לשמוע אותי גונח ככה.
ואחרי כמה מאות פעמים ששמעתי את זה,
התחלתי להאמין.
פתאום הבנתי:
אלו החוזקות שלי!
הנקודה הזו היא בין הדברים החשובים שלמדתי במסע:
לזהות מי אני.
מה שונה בי, מה אני רוצה, מה מתאים לי.
ועם השינוי העצום הזה,
מצאתי את עצמי במקום שלא חלמתי שאצליח להגיע אליו:
על הבמה!
זה באמת קורה לי?!
רגע אחרי שנשבר לי הלב בפעם המי יודע כמה,
לירון הגיעה.
אחת הפרטנריות המשמעותיות שהיו לי.
אישה שמאמינה בבדס"מ מתוך כייף, צחוקים וחברות טובה.
כבר בסשן הראשון שלנו הרגשתי חיבור מהטובים שהיו לי!
רגע לפני שהרגשתי שאני לא יכול יותר לספוג הצלפות,
הרגשתי את היד שלה על השכם,
ואת הקול העדין שלה באוזן:
"אתה יכול עוד?",
"אתה רוצה עוד?"
כבר בסשן הראשון שלנו היא נתנה לי יחס אוהב, מעצים וטוב יותר
מרוב הסשנים שחוויתי עד אותו יום!
שנינו אוהבים מאוד פומביות וקהל,
ובאחת הפעמים ששיחקנו יחד בליין שנקרא "סדום"
(שהוא לא ממש מועדון עם הופעות, יותר ליין קהילתי חברי),
מישהי מהצוות של הדאנג'ן פנתה אלינו ואמרה:
"תרצו להופיע?"
מיד קפצנו על הרעיון!
הופענו בדאנג'ן.
הופענו ב-SIN ETHICS.
הופענו בעוד ועוד מקומות.
וגם אחרי שהקשר הבדסמי שלנו נגמר,
נשארנו חברים,
והתיאבון שלי המשיך להיפתח.
המשכתי להופיע בתור שולט,
בתור נשלט,
אנשים מזהים אותי לא רק במועדון
אלא ממש ברחוב,
ואני מרגיש שאני חי את החלום שתמיד היה לי.
וכאן מגיע החלק שלך בסיפור!
היום אני כאן כדי שאחרים
לא יצטרכו לעבור את זה לבד!
זה קרה בלי שום כוונה...
בכל פעם שעשיתי מסיבת בית?
חברים באו לשאול אותי שאלות:
"שמעתי שאתה מתעסק בבדס"מ, תוכל להראות לי את הדברים?"
"שמעתי שאתה מבין במין אוראלי, אני יכולה להתייעץ איתך על משהו?"
פתאום נהייתי היועץ המיני של עשרות חברים,
ושל חברים של חברים.
אקסית מדהימה שלי הייתה מזמינה כל שבוע חברה אחרת
כדי לדבר ולהתייעץ איתי.
אני הייתי האדם האחד שהם העזו לדבר איתו על הדברים האלו.
בזכות הידע שלי ב-NLP
והניסיון בעולם, יכולתי באמת לעזור!
הבנתי שזה מה שאני צריך לעשות בחיים!
את המיניות והקינק בחיים שלהם!
ב-2023 בערך הזמינו אותי להרצות בפעם הראשונה על BDSM לכבוד יום האהבה,
כמה חודשים אחר כך חברה הזמינה אותי להרצות באירוע שהיא הפיקה,
ומשם?
זה המשיך להתגלגל...
והיום?
אני מאסטר NLP, יועץ מיני וזוגי,
פרפורמר על הבמות הגדולות בארץ,
מפיק את פסטיבל אקסטרה,
ויש לי קליניקה שלמה של גברים וזוגות שמגיעים לעבוד איתי על הקינקס שלהם.
המטרה שלי?
אני רוצה לשנות את התפיסה כלפי קינק ובדס"מ בישראל.
אני רוצה שלאנשים יהיה נעים ופשוט להגיד "אני קינקי", "אני בדסמי",
בלי להתבייש בזה!
כי האמת היא ש:
אף אחד פשוט לא לימד אותך איך לממש אותה.
ועכשיו - אני כאן בשבילך.
אם הסיפור הזה
דיבר אליך - אני כאן בשבילך
המסע שלי לא היה קל.
אבל הוא הביא אותי למקום של ביטחון, של קבלה, של עזרה לאחרים.
ואני יכול ללוות אותך כדי לעזור לך לממש את הקינק והבדס"מ בחיים שלך.