בוא נתחיל מהשורה התחתונה.
אין דרך אחת לבדסם.
באמת באמת אין.
אבל אם הבדסם שלך מתמקד בלפגוע בצד השני, להוריד אותו, לרסק אותו - זה דגל אדום בגודל של בית.
קשר בריא, גם בדסמי, גם ונילי, גם כל סוג אחר, לא נועד לפגוע.
הוא נועד להעצים.
הנאה וכיף הם לא תוספת חמודה לסוף, הם חלק מ-מ-ש מהחוויה.
אז מה זה בדסם מעצים?
זו הגישה שאני חי לפיה כבר שנים.
היא מדגישה את החיוביות, את ההדדיות, את החיבור.
כל פעולת שליטה, כל כאב, כל השפלה - מגיעים מתוך כוונה לתת לצד השני.
לא לקחת, לא לפגוע, לא לרוקן.
לתת.
ההנאה לא מגיעה רק מהמגע הפיזי.
היא מגיעה מהחוויה הרגשית שמבוססת על אמון, תקשורת וכבוד הדדי.
וכשעושים את זה נכון? שני הצדדים יוצאים מהסשן מחוזקים, מלאים, מסופקים.
לא משופלים. לא פגועים. מחוזקים.
הבעיה: בדסם הוא קצת כמו סם
כן, אמרתי את זה.
הוא כל כך כיף, כל כך עוצמתי, שכשאין לנו אותו - מתחיל להציק לנו צורך.
צורך אמיתי, לפעמים אפילו פיזי.
ואז מתחילים להתפשר.
ולוותר על עקרונות.
ולספר לעצמנו סיפורים קטנים: "אולי זה לא כל כך נורא", "אולי דווקא אהנה", "אולי הסטנדרטים שלי גבוהים מדי".
הוויתורים האלה? הם הכי מסוכנים שיש.
הם לוקחים אותנו למקום לא בריא, לאט לאט, מבלי שנשים לב.
זוכר פעם אחת שעמדתי מול שולטת, וברור היה לי שהחיבור הזה לא מעצים אותי, שהוא יגרום לי להרגיש רע.
ועדיין הייתי קרוב לומר כן.
רק כדי לספק את הצורך.
איך עוצרים את עצמנו לפני ההתפשרות?
אם אתה מוצא את עצמך מתחיל לוותר על עקרונות רק כדי להשיג סשן - זה הזמן לעצור.
לא להתקדם. לעצור.
ולשתף.
תיכנס לקהילה, תכתוב בקבוצה, אפילו באנונימיות.
פעמים רבות עצם השיתוף, עצם הדיבור עם מישהו אחר - מציל אותנו מפגיעה.
אני בטוח שאם הייתי כותב בקבוצה אז: "שולטת אמרה לי שאין דבר כזה נעים בסשן, רק כאב והתעללות... אבל אני כל כך רוצה סשן! מה דעתכם?"
הרבה אנשים היו קופצים להציל אותי.
באמת באמת.
להתמודד לבד זה קשה.
בכל תחום בחיים, ובטח בסשן.
תשתמש בכוח של הקהילה, בשיתוף, בתמיכה.
בדסם מעצים זה לא רק גישה אישית, זו דרך פעולה שמזכירה לנו שאנחנו לא לבד.
בדסם מעצים הלכה למעשה - לא סיסמה
האני מאמין שלי הוא פשוט.
בדסם נועד להעצים את שני המשתתפים בסשן.
השולט/ת לא צריכים להוריד את הצד השני כדי להרים את עצמם.
זו לא משוואה של אפס.
כשהכאב, ההשפלות, ההצלפות והחבלים מגיעים מתוך כוונה לעשות טוב לשני הצדדים - נוצרת חוויה שמשנה אנשים.
אם נשלטת עוברת יום קשה, ובזכות הסשן מצליחה להשתחרר, להתנתק מהרעש, לחוות את הרגע?
זו העצמה מטורפת.
זה בדסם מעצים.
זה כלי.
אם נשתמש בו נכון, שני הצדדים יצאו טובים יותר ממה שהיו לפני שנכנסו.
וזו, לדעתי, כל המטרה.
(אם יש מונחים שלא ברורים - יש לי מילון BDSM מקיף שעוזר לעשות סדר.)
תגובות
שתפו, שאלו, התווכחו - מקום בטוח. תגובה ראשונה מאושרת ידנית כדי למנוע ספאם.
טוען תגובות...