אחד הקשיים הגדולים של שולטים ושולטות בתחילת הדרך,
הוא להבין איך נראה סשן ומה בדיוק צריך לעשות בו.
אני שומע שאלות כל הזמן.
איך פותחים? איך עוברים שלבים? מתי לעצור? מה עושים אחרי?
השאלות האלו מגיעות לרוב מתמונה חלקית בראש.
יש חתיכות של פאזל, אבל לא ברור איך מחברים את הכל לסשן שלם.
וכשמוסיפים לזה התרגשות ורצון שהכל יהיה מושלם?
הבלגן בראש רק גדל.
זה קושי של כולם, לא רק של מתחילים
לפני שאכנס לטיפים, חשוב לי לשתף משהו.
הקושי של איך לבנות סשן לא שמור רק למתחילים.
גם שולטים ושולטות עם שנים של ניסיון יכולים להרגיש בלבול וחוסר ביטחון,
במיוחד כשנכנסים לקשר חדש.
למה? כי אף אחד לא לימד אותנו מה המבנה הנכון של סשן.
כשאני למדתי לראשונה איך להעביר הרצאה בצורה סיסטמטית,
הלחץ ירד משמעותית.
פתאום ידעתי בדיוק מה צריך לעשות בכל שלב.
וזה התבטא גם בפידבקים שקיבלתי.
יש תהליך סיסטמטי לבניית סשן?
התשובה היא כן ולא.
בדסם דומה מאוד להיות עצמאי.
היתרון הכי גדול? אין לך בוס.
החיסרון הכי גדול? גם הוא שאין לך בוס.
אין דרך אחת לעשות בדסם.
אין מבנה סשן אחד נכון שעל פיו צריך לפעול.
זה לא מתמטיקה בינארית של 1 ו-0.
יש כל כך הרבה גוונים של אפור בין השחור והלבן.
(לא 50 גוונים. ממש לא. שקט, לא לקחת את זה לשם.)
אבל רגע - לפני שנייה אמרתי שיש תהליך סיסטמטי?
נכון. יש מבנה כללי שעוזר להבין את הזרימה,
לדעת איך עוברים מלהיפגש... ל-להתחיל את הסשן.
זה נותן הכוונה. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה איך נראה הסשן.
היופי בבדסם - אין דרך אחת
היופי בבדסם הוא שאין דרך אחת נכונה.
ובמיוחד לישראלים, שלכל אחד מאיתנו יש לפחות חמש דעות,
אין דרך אחת נכונה לעשות את זה.
מצד אחד, זה נפלא. זה ים של חופש.
מצד שני, בלי תהליך וסדר, קשה ליצור חופש ובחירה.
אז במקום נוסחה, בואו נדבר על עקרונות.
עקרונות לבניית סשן מוצלח
צאו למסיבות ופליי פארטיז
אין תחליף למראית עין.
צאו, תראו סשנים, צפו בדינמיקה.
זה מקור ההשראה הכי טוב.
ואני לא מתכוון לראות 3 דקות של טפטוף שעווה ולהגיד "הנה, הבנתי".
צפו בסשן כולו, מהתחלה ועד הסוף.
תראו איך השולטים מובילים, ראו את התהליך, קבלו השראה.
תשאלו, תתייעצו, תדברו
ככל שיש לנו יותר ניסיון וידע,
כך לפעמים פחות נוח לנו לשאול.
אבל אני אומר - בואו נשאל.
נתעניין, נתייעץ, נבחן ונשתף.
כמו שאמרו לי פעם בבית ספר:
"אין דבר כזה שאלה טיפשית. תמיד עדיף לשאול מאשר להישאר בלי תשובה."
לשאול ולהתייעץ ייתן לכם תשובות,
וגם ייתן השראה ותובנות לאנשים אחרים.
מה בא לי?
סשן זה לא אפייה בתנור.
אם תשנו את המתכון ותפעלו אחרת, יצאו לכם מטעמים מושלמים.
במקום לחשוב מה צריך לעשות ומה מצופה לעשות,
השולטים צריכים לשאול את עצמם:
מה בא לי עכשיו? מה אני רוצה?
להחליק בסטייל
כשהתחלתי ללמוד ריקוד עמוד, המורה אמרה לי:
"אם אתה מחליק מהתרגיל, אף אחד לא צריך לדעת את זה.
במקום לעשות מזה ביג דיל, פשוט תחליק סקסי ותעשה כאילו התכוונת שזה יקרה."
הנשלטים שלכם לא מצפים למשהו ספציפי שיקרה בסשן.
גם אם קרה משהו שלא התכוונתם?
פשוט תחליקו בסטייל ותמשיכו.
מוזיקה
להרבה אנשים, מוזיקת רקע עוזרת להשתיק את הקולות והבלגן בראש.
אחרים פשוט אוהבים מוזיקה כי זה מכניס אותם לקצב, לאווירה.
(אני, למשל, אוהב להצליף בקצב המוזיקה.)
מוזיקה זה לא חובה.
יש סשנים שבהם אני בכוונה משאיר שקט.
אבל זה משהו שיכול לעזור הרבה.
תכנון מוקדם (אבל לא יותר מדי)
בעולם העסקי אני ממליץ כמעט תמיד על תכנון מוקדם.
דווקא בסשנים אני ממליץ לא להעמיק בזה יותר מדי.
למה? כי רוב האנשים יעשו over-תכנון בקטע של פרפקציוניזם.
ואם משהו יזוז 0.3% מהתוכנית המקורית, הם עלולים להרגיש בלבול.
אז כן, תכננו מה בא לכם לעשות, אילו פרקטיקות, אילו דברים חשוב לזכור.
וזהו. לא להיכנס ל-over חשיבה.
שיתוף פרטנר/ית
אם אתם פתוחים לעניין,
יכול להיות נפלא לצרף בפעמים הראשונות אדם נוסף עם יותר ניסיון,
שיעזור לכם להוביל ולכוון את הסשן בצורה יותר זורמת.
(אגב, האדם הזה יכול להיות גם נשלט/ת ולא רק שולט/ת.)
לסיום - תיהנו מהחוויה
הדבר הכי חשוב לזכור הוא שכולנו באנו ליהנות 🙂
אין דרך אחת מושלמת לעשות סשן.
שימו את הדגש על הכיף שלכם, לא על ה"מושלמות" של הסשן.
סשן מצוין הוא לא סשן שהלך לפי תוכנית.
סשן מצוין הוא סשן ששני הצדדים יצאו ממנו עם חיוך, מחוברים יותר.
זה הכל.
תגובות
שתפו, שאלו, התווכחו - מקום בטוח. תגובה ראשונה מאושרת ידנית כדי למנוע ספאם.
טוען תגובות...