← חזרה לכל הפרקים של תתבייש לך
תתבייש לך! · פרק 12
למה הבדס"מ בספרים כמעט תמיד יוצא רעיל?
נטלי ריין, סופרת רומנים ארוטיים, באה לדבר על מה שנשים קוראות, ועל מה שהן מפחדות לבקש.
ואיך ספר יכול לקרב זוג, במקום להרחיק.
ספרי סמאט וארוטיקה הם היום אחד הז'אנרים הכי נקראים, ורוב מי שקורא אותם הן נשים.
וכמעט בכל אחד מהם יש בדס"מ, בדרך כלל בגרסה הכי רעילה שלו.
איתי בפרק נטלי ריין, סופרת ומהפודקאסט ״אני, את והסמאט״.
היא כותבת ספר על יחסי שליטה ובדס"מ ממקום בריא, ואני קראתי חלקים ממנו לפני ההקלטה.
(ומאז קצת קשה לי להיות בחדר כושר 😅)
דיברנו על למה הבדס"מ בספרים כמעט תמיד יוצא רעיל, על ההבדל בין פנטזיה לרצון,
ועל הצד המעשי: איך ספר הופך מזמן שבורחים אליו, לזמן משותף של שניכם.
את נטלי אפשר למצוא באינסטגרם.
רוב האנשים פוגשים בדס"מ קודם כל בפורנו, ושם הוא כמעט תמיד אכזרי.
ובספרות הרומנטית התמונה לא הרבה יותר טובה.
הז'אנר נכתב ברובו על ידי נשים, עבור נשים.
ומה שחוזר שם שוב ושוב זה הגבר האלפא: נכנס לחדר, וכל החדר עוצר.
שולט דורסני ורעיל, והיא, הרבה פעמים, זאת שתצליח לשנות אותו.
(על הארכיטיפים האלה, ועל מה שיש מעבר להם, דיברתי בפרק 7)
ובז'אנר האופל זה מגיע לקצה.
סיפור על חטיפה, ומישהו החליט שדחוף להכניס לתוכו קולר, קשירות ו״ילדה טובה״.
כי מה שאפל נראה לסופרת כמו מרתף, עינויים, ובדס"מ.
נטלי הסבירה את זה דרך ההבדל בין יחסי שליטה לבדס"מ.
יחסי שליטה הם מצב שבו צד אחד שולט בשני נגד רצונו: בכסף, במי הוא פוגש, במעקב אחריו.
אלה התנהגויות שליליות במהותן, והספרים עושים להן רומנטיזציה (וכן, גם דיסני עשה את זה).
בבדס"מ, שליטה לא אומרת נגד הרצון שלה.
היא בחרה למסור אותה, בהסכמה ובהתלהבות.
וזה לא נשאר רק בספרים.
אני מאמין שאחת הסיבות שגם אנשים מתוך הקהילה נמשכים לבדס"מ מתעלל, היא שזה כמעט הייצוג היחיד שקיים.
וכשאין שום ייצוג אחר, כבר אי אפשר לדעת אם זה מה שאני אוהב, או פשוט הדבר היחיד שאני מכיר.
אחת התיאוריות הכי נפוצות: אם אני מפנטז על משהו, אני רוצה שזה יקרה.
וזה ממש לא בהכרח נכון.
מי שאוהב סרטי אימה לא רוצה לגלות רוצח בבית.
ובאותה מידה, מי שקוראת סצנה חריפה לא בהכרח רוצה לחיות אותה.
כיף לדמיין אותה בביטחון של הבית, של החדר, של המיטה.
ולא כל פנטזיה צריכה להתממש.
ובגלל זה ספר הוא מרחב מוגן.
בחרתי אותו, אני קוראת אותו, ואף אחד לא שופט.
(ולכן גם הכריכות מרמזות ולא מספרות, ולכן ספר דיגיטלי כל כך נוח: אף אחד ברכבת לא יודע אם זה ספר בישול)
נטלי סיפרה על מחקר שבדק פנטזיית אונס, פנטזיה של אישה לחוות סקס שאין לה יכולת להתנגד אליו.
בחברות שבהן הגבר מוביל והאישה עם פחות כוח, הפנטזיה הזאת הופיעה באחוזים גבוהים מאוד.
ובחברות שוויוניות, משמעותית פחות.
ויש גם רגע שבו פנטזיה פשוט נכבית.
נטלי אהבה לקרוא אופל עד השבי של 7 באוקטובר, ומאז היא לא מסוגלת.
ואצלי, פטיש אחד כבה ברגע שראיתי כתבה על מה שעברה חברה קרובה.
וזה בדיוק היתרון של ספר: כל אחת בוחרת מה היא מוכנה לחוות, ומה לא.
"אנחנו נשים שכותבות עבור נשים,
ואנחנו כותבות על גברים שלא קיימים במציאות."
נטלי ריין, בפרק 12
גברים ויזואליים יותר, ונשים מגיבות יותר לרגש ולסיפור.
(סטטיסטית, כמובן. יש גברים פחות ויזואליים, ויש נשים יותר)
סמאט הוא השם לסצנות המיניות בספר, וכל אחת בוחרת כמה רחוק היא רוצה אותן.
אבל מה שעובד על הקוראות הוא הטיזינג הארוך.
איך הכל מתחיל, מה קורה כשהוא רואה אותה בפעם הראשונה, ולא לקפוץ ישר למיטה.
קוראת אחת אמרה: ״אני רוצה לשבת שם בחדר ולצפות. להיות זבוב על הקיר.״
ויש גם נשים שמדפדפות מעל הסצנות, כי הן שם רק בשביל הסיפור.
(ואנחנו הגברים? אנחנו רואים פורנו בשביל העלילה, כמובן 😅)
ופה יש משהו שחשוב לי שתיקחו.
בתפיסה של היום, אם הגבר רואה פורנו הוא בוגד, הוא לא נמשך אליה.
ואם היא קוראת ספר רומנטי? זה בסדר גמור.
שניהם עושים את זה בשביל אותו פורקן, ושניהם תקינים.
אף אחד מהם הוא לא בגידה.
״השגרה לא סקסית.״
נטלי אמא ל-2 ילדות קטנות, ובסוף היום אין כוח ואין חשק.
ואז היא פותחת ספר, ואלכנדרו כבר מחכה לה שם על הסוס 😅
ספר כזה יכול להחזיר את החשק, וגם יכול להרחיק, אם מי שקוראת לא עושה את ההפרדה.
הגבר מהספר לא קיים, ומה שמדליק בדף לא אומר שמשהו חסר בבית.
אז איך הופכים את הספר מזמן שבורחים אליו, לזמן משותף?
כמה דרכים שעלו בפרק:
ובקליניקה אני אומר את זה כל הזמן: אל תדברו על האקט, דברו על הרגש.
למי שעוד לא חוותה, קשה להסביר מה היא רוצה.
אבל סצנה בספר כבר מתארת את זה בשבילה, כולל מה הוא עושה, מה היא מרגישה, ולמה.
ופתאום הוא לא רק יודע מה לעשות, הוא מבין מאיפה זה מגיע.
בתחילת הדרך הייתי בטוח שיפנו אליי בעיקר גברים שרוצים לשלוט או להישלט, והאישה פחות בעניין.
בפועל, 85 עד 90 אחוז מהזוגות הם אישה שרוצה חוויות קיצוניות של התמסרות,
וגבר שאומר: ״אני לא רוצה לעשות לה את זה, אני לא רוצה לפגוע באשתי.״
וזה מתחבר למה שקוראות כותבות לנטלי.
הן רוצות יחס כוחני יותר: שהוא ייזום, שיתפוס, שיחזיק, והגבלת תנועה עולה שוב ושוב.
ונטלי אומרת שזה פחות עניין של האקט, ויותר של האנרגיה.
הגבר הזה שבא ולוקח.
ולמה דווקא עכשיו? נטלי הזכירה את השגרה פה.
הרבה נשים מחזיקות לבד את הבית, הילדים והעבודה, כשהבעלים במילואים.
והפנטזיה שמישהו אחר יוביל, סוף סוף, נותנת מקום לשחרר ולהרפות.
ומהצד של הגברים, עדיין רצה התפיסה שגבר תמיד רוצה ותמיד מוכן.
גבר חוזר מהמילואים אחרי שבועות, רוצה אותה נורא, ובשנייה שנהיה רגוע, החרדה נכנסת והגוף לא מתפקד.
כתבתי על זה מאמר על חרדת ביצוע.
ויש גם את הגבר שביום יום הוא הכי מאצ'ו, ובזוגיות הוא נשלט, ומתבייש לבקש מאשתו.
״היא לא תראה אותי יותר כגבר.״
בדיוק כמו שנשים מפחדות לבקש את מה שהן קוראות.
על הפחד הזה כתבתי ב״אם אספר לה שאני נשלט״.
פרק 7: הארכיטיפים שמשנים את הבדס"מ שלך · פרק 8: 8 שקרים על הבדס"מ · פרק 9: איך מספרים בזוגיות שאתם נמשכים לבדס"מ
מה 50 גוונים של אפור עיוות · בדס"מ מעצים מול התעללות · איך לדבר על הקינק שלי עם בת הזוג · כשבת הזוג לא בעניין · חרדת ביצוע · אם אספר לה שאני נשלט · אני אוהב שאישה שולטת עלי · מה זה בדס"מ
לבקש דרך סצנה בספר זה צעד ראשון. השלב הבא הוא לדעת מה מדליק את שניכם.
בשביל זה בניתי את מפת התשוקה, שאלון שכל אחד ממלא לבד, ורק מה ששניכם דירגתם 4 או 5 מופיע בסיכום המשותף.
מפת התשוקה, בחינם.
ואם יש בך משיכה לבדס"מ, ועולה השאלה מה היא אומרת עליך, בשביל זה כתבתי את הספרון החינמי
״אני נמשך לבדסמ, מה זה (באמת) אומר עלי״.
יש משהו שאתם מתביישים לבקש?
אם יש משהו שהייתם רוצים לחוות ואין לכם מילים לבקש אותו בבית, בדיוק על זה מדברים בשיחה איתי.
בלי התחייבות ובלי שאני שופט כלום.