״בבקשה שיעמוד לי הפעם...״
זה מה שרץ לו בראש שנייה לפני שנכנסו לחדר.
והיא? היא חשבה על משהו אחר לגמרי:
״ואם אני לא אגמור? הוא יחשוב שהוא לא מספיק טוב...״
שני אנשים בחדר אחד,
ובמקום להיות שם ביחד,
כל אחד לבד בראש שלו,
ושניהם בטוחים שהם היחידים שעסוקים בזה!
זו חרדת ביצוע.
ואם נפרק את זה בצורה פשוטה, המשפט הידוע והמלחיץ הזה מורכב מ-2 מילים:
חרדה, וביצוע.
כלומר - יש לי חרדה מהביצוע המיני שלי.
דיברתי לעומק על הנושא הזה בפרק 4 של הפודקאסט שלי ״תתבייש לך״,
וחשוב לי לשתף גם בגירסא כתובה.
המרדף הוא הבעיה, לא הגוף
יש פה כלל שעובד כמעט בכל תחום בחיים:
ככל שאנחנו רודפים אחרי דבר מסוים, ככה יותר קשה להשיג אותו.
מי שאומרים לו ״אסור קרואסונים״,
מה הוא רוצה כל היום?
קרואסונים!
ולמי שיש פה ילדים, זה הכי ידוע,
מה שאסור זה מה שהכי רוצים, וזה מה שהכי קשה להשיג.
ובסקס זה עובד אותו דבר בדיוק.
ברגע שהאורגזמה הפכה למטרה, היא הפכה למבחן,
ומבחן מייצר לחץ,
ולחץ מייצר בדיוק את מה שפחדנו ממנו מלכתחילה...
וזה מעגל שסוגר את עצמו יפה:
הפחד מייצר את הכישלון, הכישלון מייצר עוד פחד,
ובפעם הבאה כבר נכנסים לחדר עם החרדה מוכנה מראש בכיס.
ומאיפה בכלל הגיע הרעיון שסקס זה מבחן?
יש לנו בעולם המערבי תפיסה מאוד בעייתית סביב הסיום:
הצלחנו או לא הצלחנו, היה או לא היה,
ואם לא הייתה אורגזמה, אז כאילו לא נהנינו.
תחשבו על זה רגע!
ערב שלם של מגע, של קרבה, של צחוק, של התרגשות,
נמחק בגלל שתי שניות שלא קרו.
ואז? מתחילים גם הסרטים בראש:
״היא לא גמרה, אז היא לא נהנתה ממני״,
״מישהו אחר היה מצליח״,
״מה זה אומר עלי״...
ואף אחד מהמשפטים האלה לא עוסק בהנאה,
כולם עוסקים בציון.
אז מה אני עושה במקום? מוריד את הסקס מהשולחן
זה נשמע הפוך לגמרי, ובדיוק בגלל זה זה עובד.
וההחלטה פשוטה:
הערב לא הולך להיות סקס.
לא כי משהו לא בסדר, ממש לא!
אלא כי החלטנו ככה מראש, ביחד.
ותשימו לב מה קורה לרשימת הפחדים ברגע הזה:
לא הולך להיות סקס, לא צריך שיעמוד לי, אז אם יש לי קושי בזקפה, הכל בסדר.
לא צריך לגמור, אז אם יש לי לחץ שאני אגמור מהר מדי, גם הכל בסדר.
לא צריך להביא אותה לאורגזמה, אז אין מבחן, ואין ציון.
ואם יש מקום בגוף שרגיש, או טריגר ממקום ישן? מצוין, פשוט לא מערבבים את זה פנימה.
לקחתי את המקום הכי מתוסבך שיש, שנקרא סקס,
ארזתי אותו בקופסה יפה, ושמתי אותו בצד לערב אחד.
וברגע שזה לא חייב, הצריך הופך לרוצה.
ואחד הדברים הכי בריאים שאנחנו יכולים לעשות בחיים שלנו,
זה להוריד כמה שיותר ״צריך״ למטה,
ולהרים כמה שיותר ״רוצה״ למעלה.
ומה קורה כשמורידים חוש אחד?
מכירים את האמירה שכשמורידים חוש מסוים, האחרים מתחדדים?
שברגע שסוגרים את העיניים, פתאום שומעים הרבה יותר טוב?
אותו דבר בדיוק קורה כאן.
ברגע שהמיניות יורדת מהשולחן,
המגע מרגיש עמוק יותר, ההמתנה מרגישה ארוכה יותר,
ולחישה אחת באוזן שווה יותר משעה שלמה של מאמץ.
וזו לא רק תחושה,
מתח מבוקר, המתנה וקשב מלא מאדם אחד משחררים בגוף שרשרת שלמה של הורמונים,
ואפשר להגיע לרמות עונג גבוהות מ-מ-ש בלי הלחץ של האורגזמה,
בלי שאף אחד יצטרך לבצע שום דבר.
ואני לא אומר שאסור סקס בתוך העולם הזה, ממש לא!
אני מאוד אוהב לשלב היום עם בת הזוג שלי, וואו, לאן זה מביא אותנו 😏
העניין הוא שלא חייבים, וזה כל ההבדל.
איך נראה ערב כזה בפועל
לא צריך ציוד, ולא צריך שום ניסיון קודם,
מה שכן עוזר זה ארבעה דברים קטנים.
להגיד את זה בקול לפני שמתחילים.
״הערב אין סקס, בכוונה״,
וזה מוריד את הלחץ משניכם, לא רק ממי שחשש.
לקבוע כמה זמן.
ארבעים דקות זה מספיק,
וסוף ידוע מרגיע את הראש הרבה יותר משנדמה לנו.
לבחור מי מוביל.
אחד מוביל ומחליט, השני מקבל ומשחרר.
ולדבר אחרי.
מה הרגיש טוב, מה היה מוזר, ומה שווה לנסות שוב.
ואם מעולם לא דיברתם על דברים כאלה בקול,
יש לי מדריך שלם על איך פותחים את השיחה בלי להבהיל.
ומתי זה כבר לא עניין של ראש?
חשוב לי להגיד את זה במפורש, ולא באותיות קטנות בסוף.
אני יועץ ומלווה, אני לא רופא,
ורוב חרדת הביצוע כן יושבת בראש, ושם גם אפשר לעבוד איתה,
אבל לא הכל יושב בראש.
קושי מתמשך בזקפה יכול להיות סימן מוקדם לדברים אחרים בגוף,
בין השאר במערכת הלב וכלי הדם, ברמות הסוכר או באיזון ההורמונלי,
והוא יכול להיות גם תופעת לוואי של תרופה שלוקחים למשהו אחר לגמרי.
אז אם זה קורה גם לבד, גם בבוקר, וגם בלי שום לחץ,
או אם זה נמשך שבועות והחמיר,
כדאי קודם כל ללכת לרופא משפחה או לאורולוג.
זו לא נסיגה, וזה לא אומר שנכשלת,
זו פשוט הסתכלות על התמונה המלאה.
מה שכתוב במאמר הזה עוזר מצוין ללחץ,
והוא לא מחליף בדיקה.
ומה זה לא
זה לא ויתור על סקס,
זו הפסקה מתוזמנת, שמחזירה אותו אחר כך בלי החרדה.
וזו ממש לא בעיה של גברים בלבד,
הלחץ לספק, לגמור, ולגמור בזמן, מוכר מ-מ-ש לשני הצדדים.
וזה גם לא נכשל אם התעורר חשק באמצע,
זה בסדר גמור! פשוט לא חייבים לעשות עם זה משהו.
וזה לא טריק לפעם אחת,
הראש לוקח כמה ערבים עד שהוא מאמין שאין פה שום מבחן.
שאלות נפוצות
מה זה חרדת ביצוע?
חרדה מהביצוע המיני. הראש עסוק בשאלה איך זה ייצא במקום להיות בתוך החוויה, והעיסוק הזה מייצר בדיוק את הקושי שפחדנו ממנו.
חרדת ביצוע אצל גברים, למה זה כל כך נפוץ?
כי הזקפה גלויה לעין ואי אפשר להסתיר אותה, וכי גברים גדלים על תפיסה שסקס הוא משהו שמבצעים ולא משהו שחווים. וברגע שיש קהל, יש גם ציון.
איך מורידים את הלחץ בפועל?
מחליטים מראש שהערב אין סקס ואומרים את זה בקול, קובעים זמן מוגדר, בוחרים מי מוביל, ומדברים אחרי. ברגע שאין מה להשיג, אין גם במה להיכשל.
בדס״מ עוזר לחרדת ביצוע?
הוא עוזר כי הוא מזיז את המוקד. כשהערב בנוי סביב מתח, המתנה ומגע במקום סביב חדירה ואורגזמה, פשוט נעלם הדבר שיצר את הלחץ מלכתחילה.
אפשר להגיע לעונג בלי אורגזמה?
כן. מתח מבוקר, המתנה וקשב מלא משחררים בגוף שרשרת הורמונלית שמייצרת עוצמות גבוהות מאוד בפני עצמה, בלי שהערב חייב להסתיים בסיום.
מה אומרים לבת הזוג בלי שזה יישמע כמו הודאה בכישלון?
אומרים מה רוצים, ולא ממה חוששים. ״בא לי ערב שהוא רק מגע, בלי שום יעד״ זה משפט מזמין, והוא גם נכון.
מתי צריך לפנות לרופא?
כשהקושי מתמשך שבועות, כשהוא קורה גם בלי לחץ ובלי בן זוג בסביבה, או כשהוא הופיע יחד עם שינוי בבריאות או תרופה חדשה. אז מתחילים בבדיקה אצל רופא משפחה או אורולוג.
ואם בא לך לעבור על זה איתי
אם המאמר הזה תפס אותך במקום מוכר,
ואם זה משהו שכבר הרבה זמן יושב לך על הלב,
אני עושה את זה כל שבוע, עם גברים ועם זוגות.
אפשר לבוא לפגישת ייעוץ אישית איתי, ולעבור על זה ביחד,
בלי בושה, ובלי שאף אחד ישפוט אותך.
לסיום
הרבה אנשים מנסים לתקן את הגוף,
כשמה שצריך תיקון זו ההגדרה של הערב.
אין מה להשיג, אין ציון בסוף,
ואין פה שום מבחן שמישהו עומד לעבור...
וברגע שאין חובה, נשאר רק רצון,
והגוף כמעט תמיד הולך אחריו.
שלך,
תולי 😽
תגובות
שתפו, שאלו, התווכחו - מקום בטוח. תגובה ראשונה מאושרת ידנית כדי למנוע ספאם.
טוען תגובות...