אני אוהב שאישה שולטת עלי, זה נורמלי?

הכול רגיל!
באמת, אין משהו מיוחד לראות כאן.
אבל בלילה, אחרי שכולם ישנים והבית חשוך ושקט,
אתה מוודא שאף אחד לא יפריע ויראה מה אתה עושה,
נכנס לחלון גלישה בסתר,
ומחפש סרטונים של אישה שולטת בגבר.

זה... נורמלי?!
אני תקין?
משהו לא בסדר איתי?
אני לא גבר אמיתי אם זה מה שאני רוצה?!
כל השאלות האלו מוכרות והגיוניות לגמרי.

אתה ממש לא לבד!
עברתי את הדברים האלו בעצמי,
ואחרי 17 שנה בתחום
אני רואה שוב ושוב גברים שמגיעים אליי עם אותן שאלות ברצינות.
אז בוא נדבר על זה ברצינות, בלי לייפות ובלי לשפוט:

המשוואה שלימדו אותך

תחשוב כמה פעמים שמעת את הצירוף "גבר אמיתי".
"גבר אמיתי" תמיד יוזם.
"גבר אמיתי" תמיד מוכן.
"גבר אמיתי" שולט במצב, בחדר, ובמיטה.

הצירוף הזה נשמע כאילו הוא חוק טבע!
אבל בפועל?
הוא פשוט... תסריט.
תסריט שמישהו כתב,
ואנחנו קיבלנו אותו בתור עובדה.

הבעיה היא שהתסריט הזה דופק המון גברים טובים!
הוא מגדיר לנו מה תקין ומה לא,
מה "אמיתי" ומה לא,
ואם אנחנו לא מתאימים לנורמה?
אנחנו מרגישים לא תקינים.

העניין הוא ש...

"אמיתי" זה בולשיט!

סלח לי שאני מדבר ישיר...
אבל שמע, זה חרטא!
ואני אוכיח לך את זה:
כל הקטע של "גבר אמיתי" מלא בניגודים,
חסרי היגיון לחלוטין!

גבר אמיתי צריך להיות רגיש ומכיל,
אבל גבר אמיתי עומד על שלו ולא יגידו לו מה לעשות!

גבר אמיתי אף פעם לא בוכה ולא מראה חולשה,
אבל גבר אמיתי אמור להיות בקשר עם הרגשות שלו!

גבר אמיתי תמיד חזק ובשליטה,
אבל גבר אמיתי יודע מתי לבקש עזרה!

אני יכול להגיד לך דבר אחד בוודאות:
כל אמירה שמצורפת אליה המילה "אמיתי"
מנותקת לגמרי מהמציאות.
המילה הזו עושה לי צמרמורות של עצבים בגוף!

אז תכלס, מה זה גבר אמיתי?

אם כבר להשתמש במילה הזו,
אז אמיתי זה להיות עם האמת שלך.
לא האמת של אבא שלך,
לא של החברים,
לא של איזה סרט שראית בגיל 14.

ואתה יודע מה?
המשיכות שלך הן חלק מהאמת הזו.
לא בחרת אותן,
בדיוק כמו שלא בחרת מה הצבע האהוב עליך.
הן פשוט שם.

אז אם זה מה שמתאים לך,
אם זה מה שמדליק אותך ומרגיש לך נכון,
אתה גבר אמיתי בדיוק כמו שאתה.
הרחבתי על כל המיתוס הזה במאמר על מהו גבר אמיתי, שווה לקרוא בנפרד.

אז האם זה תקין להיות גבר נשלט?

בוא נוריד רגע את כל הסטיגמה,
ונסתכל על מאיפה זה מגיע.

גבר שמחזיק הכל כל היום,
שכולם מצפים ממנו להחליט, להוביל, לדאוג,
ממש משתוקק למקום אחד:
מקום שבו הוא לא צריך (שוב) לנהל הכול,
מקום שבו מותר לו פשוט להניח את הראש ו...
לשחרר.
וזה?
תקין לחתולין.

זו לא חולשה.
כולנו צריכים מנוחה ומקום להירגע לרגע.
וכשזה קורה בתוך דינמיקה של שליטה והתמסרות,
עם אישה שמחזיקה אותך במרחב בטוח,
נפתח משהו עמוק.

לא רק עונג פיזי...
תחושה של אמון, של נוכחות,
שרואים אותך כמו שאתה - בלי מסיכות ומשחקים.

ההתמסרות הזו היא לא ויתור על עצמך.
היא בחירה אקטיבית למסור שליטה למישהי שהרווחה את האמון שלך.
וזו אחת החוויות העוצמתיות שאדם יכול לחוות.

הטעויות שאולי רצות לך בראש בלילה

פה מגיעות המחשבות.
אלה שמשכנעות אותך שמשהו לא תקין,
שזה לא בסדר,
אז בוא נפרק אותן אחת אחת:

טעות ראשונה: "זה אומר שאני חלש"

ההפך הוא הנכון.
לדעת מה מדליק אותך,
ולהעז לחיות את זה למרות הבושה,
זו גבורה.
חלש זה מי שבורח מעצמו כל החיים.

טעות שנייה: "זה אומר שאני לא גברי"

גבריות היא לא תנוחה אחת קבועה במיטה.
המון גברים חזקים, מובילים, מצליחים,
נהנים להישלט בחדרי המיטות שלהם.
זה לא מוריד מהם גרם של גבריות,
זה רק מוסיף להם עומק.

טעות שלישית: "זה אומר שמשהו פגום בי"

אתה לא בחרת את המשיכות שלך.
אף אחד לא בוחר מה מדליק אותו.
אתה רק בוחר מה לעשות עם זה.
והבחירה לחיות את זה בכבוד, בהסכמה ובתקשורת,
היא הבחירה הבריאה ביותר.

אם המחשבות האלה מוכרות לך,
כתבתי עליהן לעומק במאמר למה אני נמשך לדברים מוזרים,
הוא נוגע בדיוק בנקודה הזו.

"נורמלי" זו מילה שמשנה צורה

מה שנחשב נורמלי לפני מאה שנה,
נחשב מוזר היום.
ומה שמוזר היום,
יהיה מובן מאליו בעוד דור.

יחסי שליטה והתמסרות הם לא המצאה חדשה.
הם ליוו את האנושות מאז ומתמיד, בצורות שונות.
מה שהשתנה זה רק כמה בנוח אנשים לדבר על זה בקול.

אז כשאתה שואל "זה נורמלי?",
שאלה מדויקת יותר היא:
"זה נעשה בהסכמה? יש בזה רצון של שני הצדדים? יש בזה תקשורת?"
אם התשובה כן, אתה בדיוק במקום הנכון.

זה גם בדיוק הגבול שמפריד בין קינק בריא לבין משהו פוגעני.
הרחבתי על ההבדל הזה במאמר על העצמה מול התעללות,
כי זה ההבדל שהכי חשוב להבין.

אז מה כן עושים עם זה

נגיד שהגעת עד לפה,
ואתה כבר קצת פחות שופט את עצמך.
מה הצעד הבא?

להפסיק להילחם בעצמך

המאבק הפנימי שוחק הרבה יותר מהמשיכה עצמה.
ככל שתפסיק לראות בזה אויב,
ככה תרגיש קליל יותר.

לדבר על הרגש, לא רק על המעשה

אם יש בת זוג,
השיחה לא מתחילה ב"אני רוצה שתקשרי אותי".
היא מתחילה ב"יש משהו שמרגיע אותי כשאני מרשה לעצמי להרפות".
הפחד מהשיחה הזו הוא נושא בפני עצמו,
נגעתי בו במאמר על הפחד לספר לה שאני נשלט.

להתחיל בקטן ובבטוח

לא צריך לקפוץ ראש לעומק.
מילת ביטחון,
גבולות ברורים,
והתקדמות בקצב שמרגיש נכון.
זה מה שהופך את החוויה לעוצמתית במקום מפחידה.

ואם בא לך פשוט להתחיל להקשיב בשקט,
יש לי פודקאסט בשם "תתבייש לך",
שמדבר בדיוק על הדברים האלה, בלי בושה.

ואם בא לך להבין קודם כל את התשתית של כל העולם הזה,
המאמר על מה זה BDSM הוא נקודת התחלה טובה.

שאלות נפוצות

גבר שאוהב להישלט, זה אומר שהוא חלש?

ממש לא.
לרוב מדובר דווקא בגברים שמחזיקים הרבה אחריות בחיי היומיום,
ומוצאים בהתמסרות מקום נדיר של שחרור ואמון.

זה נורמלי שגבר נמשך לאישה שולטת?

לחלוטין.
זו משיכה נפוצה הרבה יותר ממה שנדמה,
פשוט רוב הגברים שחווים אותה מתביישים לדבר עליה.

אם אני נהנה להישלט, זה אומר שאני לא גברי?

לא.
גבריות היא לא תפקיד קבוע במיטה.
אפשר להיות גבר חזק ומוביל בחיים,
וליהנות מהתמסרות בחדר השינה, בלי שום סתירה.

איך אני אומר לבת הזוג שאני רוצה שהיא תשלוט?

מתחילים מהרגש, לא מהפעולה.
משתפים מה זה נותן, איזו תחושה זה מביא,
ומשאירים לה מקום לשאול ולהתרגש בקצב שלה.

זה אומר שאני צריך להישלט כל הזמן?

ממש לא.
משיכה להתמסרות היא לא מתג קבוע.
הרבה אנשים נהנים להחליף תפקידים,
או לחיות את זה רק בסיטואציות מסוימות,
וזה לגיטימי לגמרי.

לסיום

אם הגעת עד לפה,
כנראה שהמשיכה הזו מעסיקה אותך כבר זמן מה.
אני רוצה להגיד לך משהו פשוט:
אתה לא שבור, ואתה לא לבד.

יש דרך לחיות את הצד הזה בלי בושה,
ובלי להרגיש שאתה צריך להסתיר חצי ממי שאתה.

אם בא לך לדבר על זה עם מישהו שמכיר את העולם הזה מבפנים,
מוזמן לקבוע שיחת היכרות חינם,
בלי התחייבות, רק שיחה.
או למלא את שאלון ההיכרות
ולהתחיל להבין מה מדליק אותך.

שלך,
תולי 🐈‍⬛